כדי לטפל בבעיות המורכבות של העצמי ושל יחסי המשפחה, עלינו כמטפלים להבין את המורכבות הזו, המטפל שבא להדרכה מחפש תהודה למחשבות ורגשות העוברים בו במהלך הטיפול כשהוא הדמות המקצועית.

הדרכה מתבססת על אמון בין שניים- מדריכה ומודרכת-  ועל היכולת לקחת סיכון ולחשוף את הקשיים שלנו כמטפלים, מצבי התקיעות עם המטופלים, החסימות ההדדיות, ה- enactments , מעשי הכשל, נקודות העיוורון, ועוד.

בטיפול הזוגי והמשפחתי נוצרים עומסים רבים על המטפלת, חלקם קשורים לתהליכים הבין-אישיים בחדר, שהיא עדה להם וצריכה לעבד אותם.   חלקם קשורים למה שקורה מחוץ לחדר הטיפול ומשפיעים מאוד על מהלך הטיפול. 

בהדרכה אנו מנסים ליצור מרחב ביניים בין המודרכת והמדריכה כדי שניתן יהיה להתנסות בקשיים ולהתמיר אותם –בינינו ובתהליך הטיפולי כהמשך ההדרכה.  

בהדרכה אנחנו מחפשים יחד מהן הגישות הטיפוליות השונות שיתאימו להבנה , פרשנות והתערבות. אני משתמשת במגוון מודלים והתנסויות שעומדות לרשותנו- מהגישות המערכתיות של המשפחה, מודלים של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הזרם הפסיכודינאמי, ועוד.