הרובד הגופני

פרק 5: רובד גופני

סיגל: מיד לאחר הפרידה הילדים נכנסו למיטה שלנו, ואני הרגשתי שזה בדיוק מה שחסר לכולנו. שני הילדים (היא בת חמש והוא בן שלוש) כבר ישנו בחדרים נפרדים, כל אחד במיטתו, אבל מרגע הפרידה שלנו אנחנו ישנים תמיד כולנו ביחד. אפילו כשאנחנו מתארחים אצל סבתא, כולנו ישנים ביחד. שום דבר לא הפסיק את המנהג הזה, לא כשהבן הצעיר הרטיב עד גיל ביה"ס, ולא עם הופעת סימני גיל ההתבגרות אצל שניהם. זה היה מעין טקס שלא מדובר – אני אתם והם אתי בחיבוק חם וחזק של כולנו את עצמנו. אף אחד מאתנו לא באמת הצליח להתגבר על רגע הפרידה. ככל שהוא נעדר יותר, מצא בת זוג חדשה, בנה לו חיים אחרים, אנחנו החזקנו זה את זה בשנת הלילה חזק יותר.

בהמשך הטיפול סיגל מספרת כי אי אפשר להוציא את הבן ממיטתה. הוא נתקף בהתקפי חרדה, לא מסוגל ללכת למחנה של התנועה או לטיול של בית הספר. אין לזה קשר לשינה אצל האב – שם הוא ישן במיטה משלו.

אין לי חדר משלי", אומרת סיגל. "הוא נמצא כל הזמן בשני חדרים. החדר שלו לא מטופח ונראה עזוב. שם הוא רואה טלוויזיה ומשחק עם החברים שלו. לקראת הערב מתחיל לעלות המתח. אם אני מבקשת ממנו לנסות לישון הלילה בחדרו, הוא מתחיל להעביר דברים שלו לחדר השינה שלי, לקבוע עובדות בשטח, ובסוף מתמקם כרגיל במיטה שלי. בהתחלה זה התאים כי גם אני לא סבלתי את החלל הריק שסביבי, הוא נשאר כמו תינוק שלי. אבל עכשיו הוא כבר בן 13 וזה לא מתאים, ולי אין טיפה של פרטיות".

 

אף שהאם מבינה במידה מסיומת את הקשר בין הפרידה לבין שנת הלילה המשותפת, עוצמת הכאב שהיא חשה אינה מאפשרת ביטוי אחר לה ולילדיה שיאפשר עיבוד כלשהו של הפרידה. הילדים לא בהכרח ידעו לקשר בין הפרידה של הוריהם ושנת הלילה במיטת אמם. קשר זה עבורם יוותר לא-ידוע משפחתי.

שפת הרובד הגופני נשארת מדוברת באופן חלקי, והיבטי הרובד הגופני נותרים על פי רוב בלא ידוע המשפחתי. כאשר הם מצטברים לכדי נקודה קריטית, הם עלולים ליצור עומסים, סבל ופתולוגיה. חומרים אלה הופכים  ל"לא ידוע המשפחתי".

בספר זה נדגים כיצד המטפל מזהה ומבין את הרובד הגופני מתוך היחסים שבין בני המשפחה כדי לכלול בטיפול את מוקדי הסבל הגופניים. נרחיב בסוגיות של נוכחות והיעדרות ביחסי המשפחה, חולי, נכות, אי התאמה גופנית, הדדיות גופנית . נתייחס למופעיו של הרובד הגופני ביחסי זוגיות ואינטימיות במרחב המשותף הארוטי.  בנוסף, נכלול את חומרי הרובד הגופני שנפגעים במצבי הטראומה והדיסוציאציה ביחסים ובחומרי הלא ידוע המשפחתי.