פרק 1: הלא ידוע המשפחתי

​

נעם: אני לא יכול להסביר למה אני מתעצבן כל כך כשריקי רוצה להתקרב אליי. זה יכול להיות משהו רגיל, כמו לבקש שאסיע את הילדים או שניסע יחד לחופשה.

ריקי: אני מרגישה שאתה מתחמק ולא רוצה לעזור. פתאום אתה כועס ומתנתק ואני נשארת בלי עזרה וגם פגועה. אני שחוקה כל כך שגם אני מעדיפה את הנתק. אבל מצד שני, שנינו לא רוצים לפרק את הבית ואת המשפחה.

נעם: למרות שהבנתי בטיפול האישי מה אני משחזר מהיחסים המנוכרים שהיו בין הוריי, זה לא רק זה. ריקי בכלל לא דומה לאימא שלי. יש דברים שקורים בינינו. אני לא יכול להסביר למה אני מרגיש נחנק ביחד.

ריקי: ביום־יום, אנחנו מגדלים את שני הילדים הנהדרים, אבל התוקפנות שלך לא משתנה כלפי. כל פעם שאני מנסה להבין מה אני עושה שגורם למחנק, אתה כועס עוד יותר.

נעם: אל תאשימי רק אותי, יש גם משהו אצלך.

ריקי: אני לא אומרת שאני לא צד בעניין. אני גדלתי בבית עם המון חרדה. אנחנו מדברים הרבה על הגרעין החרדתי שהבאתי אתי, אבל אתה לא מנסה להתחשב בזה בכלל ורק מגביר כל הזמן את הפחדים שלי.

מטפלת: נעם, מה קורה לך כשריקי מתארת את מה שהיא מרגישה?

נעם: יש משהו בתיאור שלה. תביני, כשאנחנו לא יחד אני מתגעגע אליה ורוצה שנהיה ביחד. אבל איך שאנחנו נפגשים משהו משתנה. בטיפול הזוגי הקודם נתנו לנו כלים לתקשורת יותר טובה אבל זה לא החזיק מעמד, כי אני מודה שאיך שאני נכנס הביתה, אני מרגיש את הכעס שלי עולה, ואז אין לי כוח ליישם.

​

בטיפול האישי שלהם הבינו נעם וריקי כיצד השפעות העבר של משפחות המוצא משתחזרות בחלקן ביחסים בהווה. אמנם האינטגרציה בין התובנות של הילדות וההתקשרות מהעבר עם פעולות והתנהגויות בהווה מרחיבות את אפשרויות השינוי וההגמשה, אולם לעתים בני המשפחה נותרים חסרי אונים, משום שהתובנות של כל אחד לגבי משפחת המקור שלו אינן מצליחות להשפיע ולשנות את דפוסי היחסים של המשפחה בהווה. ההבנה כי מתרחש שחזור רק מגבירה את תחושת חוסר האונים ומעלה את התסכול ואת הכעס כלפי בן הזוג, שאינו מספק תיקון לחוויות העבר. בטיפול המתייחס לחומרי הלא ידוע המשפחתי, ההתמקדות היא בתמונה מלאה יותר של האחר ושל היחסים עמו (וזאת במקביל להעמקת המודעות לעצמי וללא מודע האישי). דברים רבים המשותפים בקשרי המשפחה הנם סמויים או ידועים רק חלקית אצל כל אחד מבני הזוג.  לעיתים קיימת התעלמות בלתי מפורשת לדבר עליהם, ולעיתים אנו מתקשים לנסח או להבין את המשמעות שלהם. חלק מחומרים אלה שנשמטים מ'שולחן העריכה המשפחתי'  גורמים לסבל בנפשו של היחיד וביחסי המשפחה. חומרים אלה אינם נטמעים בנרטיב האישי, ואינם מופיעים גם בנרטיבים המשותפים. כאשר הם מצטברים לכדי נקודה קריטית, הם עלולים ליצור עומסים, סבל ופתולוגיה. לחומרים אלה קראנו בספר זה "הלא ידוע המשפחתי".

​

הפרק מוקדש לזיהוי מופעיו השונים של הלא ידוע המשפחתי מתוך יחסי המשפחה הרב-

שכבתיים. חלקם מבוססים על פרספקטיבה של היחיד (בטיפול האישי) וחלקם על שתי

נקודות מבט ויותר (בטיפול הזוגי, המשפחתי ובהדרכת הורים).