מה הורי לא מבינים לגבי? למה אחותי אינה סולחת על מה שקרה עם הבת שלה, הרי כבר עברו שנים? איך זה שבת הזוג שלי לא קולטת את מה שאני אומר לה כל פעם מחדש בשיחות שקטות שבינינו ? אני לא יודעת למה הדוד מקנא באימי הרי כולם רואים שהוא הרבה יותר מוצלח ממנה?
ביחסי משפחה נותרים תמיד מצבים ואירועים, רגשות, תחושות ומחשבות של העצמי שבני הזוג או בני המשפחה אינם יודעים זה על זה, או יודעים אך מתקשים לנסח ולעבד. חומרים אלה אם הוסתרו באופן מכוון או אם נשמטו משיחה ודיבור, משפיעים על היחסים בין בני המשפחה, בני הזוג ועל הדפוסים שנוצרו במשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת.
'הלא ידוע המשפחתי' (Family unformulated knowledge), הוא כל מה שבני המשפחה אינם יודעים זה על זה, הכולל משקעים וזיכרונות בלתי מוכלים שהתרחשו בעבר הרחוק, זוויות ראיה שונות של בני המשפחה על אינטראקציות ודפוסים המתרחשים יומיומית בין בני המשפחה. כאשר חומרים אלה מצטברים לעומסים בעצמי וביחסי המשפחה עד כדי נקודה קריטית, הם מתחילים ליצור סבל ופתולוגיה. מנקודת ראות של הטיפול המשפחתי והטיפול האינדיבידואלי, 'הלא- ידוע המשפחתי' כולל את החומרים המצטברים ביחסי המשפחה הפועלת ביחד כקבוצה והעומסים שנוצרים משינויים תמידיים של אבדן הגדרות, גבולות, מיקומים, טראומות משפחתיות ועוד.
'הלא ידוע המשפחתי' לא זכה להתייחסות מלאה בתיאוריות פסיכולוגיות, במחקרים על המשפחה, ובמאמרים תיאורטיים ואמפיריים של הטיפול המשפחתי והזוגי. כדבריה של סוזן זונטאג: "דברים רבים בעולם לא נקראו בשם ודברים רבים, אף כי נקראו בשם מעולם לא תוארו". בספרי הנוכחי זוכה 'הלא ידוע המשפחתי' להמשגה מבוססת ומקיפה כתחום מרכזי וחשוב ביחסי המשפחה ובעולמו של היחיד.
לעתים, הדברים שאיננו יודעים על הזולת ניתנים לעיבוד ספונטני ביחסי המשפחה. אולם לא כל משפחה יכולה לעבד ביחד את הסודות, הרגשות והתחושות של בני המשפחה, ש"נשמרים בבטן" "מטואטאים לפינה צדדית" ומשפיעים על היחסים. במילים אחרות, לא בכל משפחה נוצרים מרחבי ביניים ספונטניים במידה מספקת. החומרים הלא-מעובדים הופכים למקורות של סבל, והמשפחה עושה מאמצים כבירים "ללכת מסביבם", לא להתייחס אליהם ישירות או להתנהג כאילו הם שקופים ואינם קיימים. התנהגויות אלה של הכחשה משותפת, יוצרים דפוסים חוזרים ונשנים של עיוות במרחב המשפחתי המשותף.
נקודת הראות של הלא ידוע המשפחתי מציעה להתמקד -בחיפוש אחר הדברים המשותפים שנוצרו ביחסי המשפחה, אבל כשלכל אחד מבני המשפחה יש רק ידיעה חלקית ונקודת מבט שונה לגביהם. מדובר בנקודות עיוורון שנוצרות דווקא במרחב המשפחתי והן מרחיקות את בני המשפחה ובני הזוג זה מזה.
בספר: 'הלא ידוע המשפחתי' (2017) אני מציעה גישה חדשה שמתווספת ללימודי הטיפול הזוגי והמשפחתי ולימודי הפסיכותרפיה הדינאמית בגישות שונות.
מעבר להורות עם לידת ילד ראשון: ניתן להדגים את הצטברותם של חומרי הלא ידוע המשפחתי במעבר להורות. בני זוג רבים, לאחר לידת ילדם הראשון, 'נתקעים' במעבר להורות ואינם יכולים לחזור וליצור מרחב זוגי אחר. יחסי ההורות כמו 'משתלטים' על הקשר הזוגי שהופך להיות מישני עד שאינו קיים.
בני הזוג מודעים לכך שהמרחב המשותף מתמלא במשימות הוריות שמעניקות להם סיפוק רב מחד, ומאידך המרחב הזוגי התרוקן. הכאב של הזוגיות שהתרוקנה מורגש וידוע לבני הזוג . אף אחד לא מתבטא מפורשות לגבי הכאב של השינוי בזוגיות מתוך אשמה, חרדה או תקווה שהמצב הזה רק זמני ויחלוף. בהדרגה הקשר הזוגי שמתערער הופך ל'צל המאיים' ומעורר חרדות פרידה ברקע.
בתהליך הטיפול ניתן לזהות מצבים הכוללים : א. ידיעה חלקית – אף אחד מבני הזוג אינו רואה את כל התמונה המלאה אצלו ואצל בת הזוג. ב. גם הידיעה החלקית שיש לכל אחד מהם זה ביחס לזה לא באה לידי ביטוי גלוי בגלל אכזבה, כעס, ואשמה –כלומר, רגשות שמעמיסים על העצמי ומאיימים על היחסים. ג. חרדת הפרידה ופירוק המשפחה מאיימת במיוחד לאחר לידת הילד.
התהליך הטיפולי מאפשר לבני הזוג לבטא בגלוי את האובדנים והכאב הכרוכים בשינויים שהתרחשו בחייהם. ישנם זוגות (או משפ') שיודעים לעבד באופן ספונטני את העומסים המצטברים ויכולים ליצור מרחבי ביניים ספונטניים המאפשרים פירוק של העומסים ומחוללים שינויים מיטיבים. אולם מי שיבוא לטיפול הם אותם זוגות או בני המשפחה שמתקשים להתמודד עם המשבר. העומסים הרגשיים ביחסים גורמים לנקודות עיוורון, אי התאמה וחוסר אונים.
הלא ידוע המשפחתי מורכב משישה סוגים:
1. פערים בין נקודות מבט שונות
2. שוליות
3. קיטועים , פיצולים ושברים
4. סודות משפחתיים
5. הלא מודע האישי
6. התעלמות מהגלוי לעין
נדגים את הזיהוי של הלא ידוע המשפחתי באמצעות שני הסוגים: א. פערים בין נקודות מבט שונות, ב. שוליות של הלא ידוע.
א. פער בין נקודות מבט שונות הוא מקור מרכזי של יצירת חומרי הלא ידוע המשפחתי, ויודגם באמצעות תהליך המעבר להורות. ההתנסויות של בני הזוג שונות מאוד בגלל שוני מגדרי, כך שנקודת המבט של האם שונה מאוד מנקודת המבט של האב, הן בתהליכי ההורות הראשוניים עם התינוק והן ביחסי הזוגיות שלהם. הפער בין בני הזוג גדל ומתעצם וכך גם העומסים הרגשיים והפיסיים שהם טבעיים בשלב הזה בחיי המשפחה. אם בני הזוג אינם נוטים לשוחח ולפרק יחד את העומסים הללו ביניהם, בדרך כלל, שניהם יתמקדו בתיפקוד היומיומי מבלי לבטא את המחשבות, הרגשות, הקשיים , ואף את השמחות והסיפוק שכל אחד חש. בהדרגה הקשר הזוגי הופך לחלקי ומתעצב לדפוס יחסים שבו 'אין מדברים יותר על נושאים רגשיים או אישיים', כדי ש' לא נעיר אריות נמים' .
הפתולוגיה נוצרת, כאשר הפערים הטבעיים בין נקודות המבט במשפחה הם גדולים מדי, כך שהאמפתיה וההזדהות בין בני המשפחה, אינן מגשרות על העומס שנוצר כתוצאה מהפערים האלה. עומס שמאיים, בו זמנית, על החוזק של העצמי ועל קיומם המתמשך של היחסים.
ב. שוליות, הינה סוג נוסף של הלא ידוע המשפחתי.
דוגמא אופיינית לשוליות מופיעה במשפחה כשישנו ילד המרגיש מקופח בהשוואה לבני משפחה אחרים. כאשר תחושת המקופחות אינה זוכה להסכמה או תיקוף מההורים או האחים נוצרת התעלמות מהרגשות והצרכים של הילד הזה. העומס המצטבר מתחושת השוליות הזו אצל הילד בא לידי ביטוי בכעס ותסכול. בני המשפחה חשים אף הם בעומס שביחסים, בעיקר כשההורים אינם מצדיקים אותו וגם האחים מצידם אינם נותנים לו גיבוי. הילד עצמו חש אשמה על כך שהוא יוצר מתחים במקום לזכות בקירבה, הבנה ואהבה ביחסיו עם האנשים שחשובים לו. אם אין שינוי במצב, בני המשפחה מצמצמים ומשטיחים את היחסים גם ביניהם כדי שלא להרגיש את העומס והתסכול. כך הופכת עמדת השוליות של הילד ללא ידוע משפחתי. לא מדברים על כך למרות שכולם יודעים במה המדובר.
בתהליך הטיפול: התהליך הטיפולי כולל מספר צעדים: א. זיהוי חומרי הלא ידוע, ב. יצירת הספירלה המשפחתית -תנועה בין כמה נקודות מבט ( ושפות שונות של רבדי המציאות) ג. שינוי והטמעה. בתיאור הנוכחי הדגמנו בקצרה את הצעד הראשון של הטיפול : הזיהוי של חומרי הלא ידוע.
חשוב לציין, שחומרי הלא ידוע אינם 'קופצים מיד' לעינינו, כפי שתהליכים רגשיים ביחסים כגון: הזדהות, העברה או השלכה אינם מובנים לנו מידית במפגש הטיפולי. מטבע הדברים, כדי לזהות, לאסוף אותם ולעבד את החומרים הללו, התהליך טיפולי מצריך משך זמן בינוני או ארוך.
לסיכום: בקליניקה אנחנו שומעים דברים רבים שלא תמיד נכנסים למושגים או לתיאוריה זו או אחרת. תהליך טיפולי אשר לוקח בחשבון את חומרי הלא ידוע המשפחתי מוסיף למימד חדש להתקיים בטיפול. כשמאגדים את סוגי הלא ידוע המשפחתי ניתן לפרש ולעבד אותם באמצעות תיאוריות ומודלים פסיכולוגיים שונים. היתרון היחסי של התהליך הטיפולי המוצע כאן, טמון באפשרות לנוע במרחבים הרב-שכבתיים כדי להרחיב את נקודות המבט של בני הזוג, להגמיש את היחסים וליצור הבניות משוכללות ומותאמות במרחבי הנפש והמשפחה.