בעשורים האחרונים, ניצבת בפני אנשי הטיפול הפסיכולוגי והטיפול הזוגי והמשפחתי שאלה מרכזית: כיצד להתייחס לרובד הממשי, כלומר למציאות החיצונית והקונקרטית בשפת הטיפול. במציאות הנוכחית, כל אחד מאיתנו מחובר לפלאפון, למחשב ולאמצעי תקשורת נוספים באופן אינטנסיבי כל כך עד שהם הפכו לערוצי תקשורת מרכזיים בזוגיות, ביחסי המשפחה וביחסי האדם עם עצמו וסביבתו.
הרובד הממשי מתאר את המציאות הממשית שלנו והוא מורכב מהאמצעים הקונקרטיים והפעולות בחיי היום-יום. העצמים הקונקרטיים כוללים: מקום מגורים, רכוש, מזון, כסף, מכונית, מחשב, פלאפון ואמצעי קיום אחרים. הפעולות בחיי היום-יום שברובד הממשי, מגבשות דפוסים של שיתוף פעולה, תיאום בין תיפקודים רגילים שנחוצים לבנית השגרה והביטחון של היחיד והמשפחה. לדוגמא: בני המשפחה מתחלקים במטלות שצריכות להיעשות כדי שהבית יתפקד, חולקים מזון, חלל משותף (הבית), כסף, וחפצים שונים (למשל מכונית, טלוויזיה).
מנקודת הראות של הטיפול הזוגי והמשפחתי ואף הטיפול הפסיכולוגי הרובד הממשי מצביע על הקונטקסט הרחב של חיי הנפש וההתנהגויות של בני המשפחה. משתקפים בו השפעות התרבות והסביבה האקולוגית שבה אנו פועלים. בנוסף, כל משפחה מגדירה עצמה על ידי עצמים ותהליכים שמתקיימים ברובד הממשי.
בדרך כלל, בפסיכותרפיה דינאמית, ההתייחסות לממדים השונים של המציאות הממשית היא משנית בהשוואה לתהליכי הנפש והעולם הפנימי. אולם, השינויים הטכנולוגיים המהירים של המאה ה-21 מציבים אתגר חדש בלימודים ובהכשרה של הפסיכותרפיה הדינאמית, הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הגישה ההתייחסותית, ובלימודי הטיפול הזוגי והמשפחתי.
בעשורים האחרונים עדיין לא ברור ולא נחקר דיו היחס המורכב שנוצר בין העצמי לאובייקט, כגון המחשב, הפלאפון, הכסף ואפילו הבית. כיצד לחקור את היחסים הללו וכיצד לכלול אותם בתהליך הטיפול. לדוגמא: האם מדובר ב'שלוחה' של העצמי, ב'אובייקט מעבר', במונחיו של וויניקוט, או באינטגרציה חדשה שאין לה שם עדיין.
נתייחס בדוגמא לעצם קונקרטי -כסף
לכסף השפעה קיומית-ממשית וכן משמעות סימבולית רבת עוצמה ביחסים. הוא מתווך של כוח, שליטה, השפעה, סמכות, אהבה, נדיבות, טוב לב ועוד. הוא אמצעי רב ערך שיכול לחזק ולטפח את בני המשפחה אולם יכול לחילופין להפוך לגורם שלילי, שיוצר מצבי אפליה וקיפוח, חוסר הוגנות, שלילה של זכאות בני המשפחה למשאבים שונים (כגון: ביטחון בסיסי, השכלה, ועוד). במצבי עוני וכן במשבר כלכלי, הנטל הכספי הופך לציר הישרדות מרכזי שמעצב, במידה רבה את יחסי המשפחה.
לרוב, בני משפחה מתקשים לדבר ישירות על יחסי המחויבות והאחריות, או יחסי תן-וקח כי 'לא נעים לדבר על כסף'. דחיקתם של נושאים כספיים ללא ידוע המשפחתי היא פעולה שהשלכותיה ניכרות, משום שזהו אובייקט שמחצין בגלוי מה היחסים בין בני המשפחה ומה הם ערכיה.
התעלמותם של המטפלים, במרבית גישות הטיפול האישי והמשפחתי, מנושא זה, מרוקנת את הפן החומרי או המציאותי מהשיח הטיפולי, למרות שמצב זה ממשיך להשפיע ולעצב בעוצמה רבה את המציאות וחיי המטופל. בנוסף, הטיפול יוצר פיצול מסוים בין אובייקט שברובד הממשי המשפיע ומניע את היחסים, לבין התמקדות בתהליכים הרגשיים בלבד.
הלא ידוע המשפחתי והרובד הממשי
הערבוב – שאינו מעובד - בין המשאבים החומריים לבין אלו הרגשיים, גורם לעומס כבד בלא ידוע המשפחתי. לדוגמא, מראשית הקמתה של היחידה המשפחתית הגרעינית, הכסף שכל אחד מבני הזוג משתכר או לעיתים מקבל בירושה מבית הוריו, יכול להזין שותפות מיטיבה ולחילופין יכול לגרום לאפליה או יחסי השפלה והתנשאות בין בני הזוג. בצעדיה הראשונים של הזוגיות, ישנן תקופות שהנושא הכספי כמעט שלא נידון בגלוי, בגלל המתח והקונפליקט שנוצרים סביבו. במשפחה המודרנית, עם המעבר להורות, ובהמשך - בתקופת הגידול של הילדים, מתקיים לא פעם חוסר שוויון כלכלי בין בני הזוג. אלה מצבים גלויים בין בני הזוג, שאצל חלק מן הזוגות יוצרים עומסים חומריים ורגשיים. הם הופכים לקונפליקטים קיומיים, השוחקים את העצמי והיחסים, ועלולים להסתיים בגירושין.
הכסף נחווה כמעצב זהות. למשל, נישואים לבן זוג או בת זוג אמידים מאפשר ניעות מעמדית. ניעות זו מושתתת על יחסי תלות במשפחה שאינם מבוטאים באופן גלוי, על אף שבני המשפחה מודעים להם. תכנים אלה מתפרצים בדרך כלל לשיח הגלוי באופן חשוף רק במצבי קונפליקט ("אני הרמתי אותך מהמקום הפשוט שגדלת בו!" "תמיד חשבת את עצמך בגלל שלמשפחה שלך יש כסף!").
הכסף עלול להפוך לאמצעי אלים ברובד הממשי, ולהתבטא ביחסי זוגיות פתולוגיים, כשהשימוש בו יוצר השפלה, דיכוי בין בני הזוג, התעללות, סחטנות רגשית ואף מינית בתמורה לגמול כספי, ועוד. במקרים האלה, הלא ידוע המשפחתי כולל דווקא היבטים רגשיים שלא ניתנים לביטוי ישיר ומילולי. מאחר שמדובר בתופעות גלויות, שבני המשפחה עדים להן, הצמצום המילולי או היחס הרגשי אינם ממעיטים מעוצמת התגובות וההשפעות, שפעמים רבות הן עוברות בין הדורות במשפחה. לדוגמה:
כוחנות ושתלטנות של הורים על עולמם של ילדיהם באמצעות סחטנות כספית, אפשרית כל זמן שילדיהם תלויים בהם חומרית. לעיתים כוחנות ושליטה אלו ממשיכים להשפיע גם במהלך תקופות הבגרות של הילדים. הלא ידוע המשפחתי נוצר באופן בוטה וגלוי על ידי מניפולציות רגשיות שמתקיימות באמצעים כספיים. במצב זה קשה מאוד ליצור מרחב טרנספורמטיבי כלשהו, מאחר שכל סטייה מהסטטוס קוו המשפחתי הבלתי מדובר - עלול לגרור סנקציות במניעת המשאבים.
אובייקטים טכנולוגיים
רק בשנים האחרונות מופיעים מחקרים ומאמרים בטיפול הפסיכולוגי ובטיפול הזוגי והמשפחתי המתייחסים לבית המשפחה או לכסף והרכוש המשפחתי כמרכיבים חשובים בפני עצמם של הרובד הממשי. מתוך המכלול האינסופי של חפצים המקיפים אותנו, נתמקד כאן באובייקטים טכנולוגיים הקשורים לתקשורת – המחשב, הטלפון הנייד, הטאבלט וכדומה. זאת, בשל ההשפעה העצומה שיש להם על דפוסי היחסים המשפחתיים בעת האחרונה.
הרובד הממשי הוא אחד המקורות ליצירת אובייקטים חדשים ולהתנסויות גמישות שמתאימות עצמן לנסיבות המשתנות. כך למשל, התקשורת בין בני המשפחה השתנתה באופן מהותי בעיקר בעקבות הפלאפון והמחשב. הציפיות שלנו זה מזו השתנו באופן קיצוני מתקופת המכתב לתקופת המסרון, 'הציוץ' ולוח -המודעות הפתוח לכל בפייסבוק.
ברוח התקופה של המהפכה התקשורתית הנוכחית, אחת התלונות השכיחות ביותר בטיפול מתמקדת בתקשורת הווירטואלית הבין-אישית. לדוגמא:
בן זוג: משהו לא בסדר בתקשורת בינינו.
בת הזוג: אני בטוחה שהבעיות שלנו הן בגלל שאין בינינו תקשורת.
בן זוג: כן זה נכון, איך זה יכול להיות שלמרות שאנחנו כל הזמן מדברים אחד עם השני, אנחנו מרגישים שאיננו מדברים באמת.
במובן מסוים, תלונות המטופלים מצביעות ישירות על חלק מהבעיה. התקשורת הבין-אישית משתנה משום שהאובייקטים הטכנולוגיים שחדרו לחיינו הרגשיים והחברתיים שינו אותם באופן טבעי ביותר ובמהירות רבה מאוד. שיטות שונות בטיפול האישי כגון: הפסיכותרפיה הדינאמית, הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הגישה ההתיחסותית והטיפול הזוגי והמשפחתי מגששות את דרכן לגבי הטמעתם של האובייקטים הטכנולוגיים לתהליכי הטיפול. אפילו הטיפול הפסיכואנליטי, שהדגיש כל כך את החשיבות של המפגש הפיסי כדי לאפשר נוכחות ישירה לתהליכי ההעברה והעברה נגדית בחדר הטיפול, עבר בזמנים שונים לשיח בסקייפ וכולל הודעות טקסט מחוץ לזמני הטיפול וכו'.
לכאורה, האמצעים הטכנולוגיים מצמצמים את הלא ידוע המשפחתי. בעבר, המרחב המשפחתי המשותף הוגדר ע"י שהיה פיזית במרחב אחד (לרוב הבית). כיום מתקיימים מרחבים משותפים נוספים, כגון קבוצות וואטסאפ משפחתיות, פייסבוק ועוד, בהן משתפים בני המשפחה אלו את אלו בנעשה איתם גם כאשר אינם קרובים פיזית. החשיפה ההדדית המתמדת יוצרת משמעות שונה, שאיננו יודעים עדיין מה יהיו השלכותיה על העצמי ועל יחסי המשפחה. למשל, האם הגברה של תקשורת מילולית וויזואלית, בין בני המשפחה, משנה את יחסי הקירבה, הפתיחות והאוטונומיה? או שמא היא חושפת את בני המשפחה לתכנים מעוררי מחלוקת, קונפליקט וקנאה, שלא ניתנת להם ההזדמנות להיות מעובדים במרחבי ביניים ספונטניים? בעיתוי הנוכחי, איננו יכולים לחזות כיצד ייראו היחסים ואילו תופעות חדשות תצמחנה ביחסי המשפחה, בעקבות תהליכי המעבר הנוכחיים של מהפכת התקשורת.
לסיכום: הרובד הממשי מציב אתגר בפני סוגי טיפול שונים: מהפסיכותרפיה הדינאמית ועד הטיפול ההתנהגותי, והטיפול הזוגי והמשפחתי כיצד לפתח שפות טיפול שיאפשרו נקודת התבוננות רחבה וגמישה יותר, מבלי לפצל את המציאות. בעידן שבו העולם הטכנולוגי חודר לכל היבט של המציאות החיצונית במהירות רבה, אי אפשר להתעלם מההשפעות שנוצרות בעצמי וביחסי המשפחה. חומרי הלא-ידוע של המשפחה נותרים גם עתה מחוץ להתייחסות הטיפולית טובה דייה.